הזנות עתיקה כמו הציוויליזציה עצמה. עם זאת, למרות נוכחותו ארוכת השנים, הוא נותר נושא שולי ושנוי במחלוקת. תעשיית המין, שהושמצה במשך מאות שנים על ידי רשויות דתיות, ממשלות ואנשי מוסר כאחד, הייתה נתונה להפללה הולכת וגוברת ברחבי העולם. למרות הביקורת, אי-הפללה של זנות זוכה לתמיכה גוברת מצד ארגוני זכויות אדם ופעילים למען בריאות הציבור.

חסידי לגליזציה טוענים כי מכירת שירותי מין צריכה להיחשב כצורה של עבודה כלכלית שבה מבוגרים בהסכמה חופשיים לעסוק. על ידי מתן אפשרות לחליפין בין שני צדדים בהסכמה, אי-הפללה של סחר המין מבטיחה כי עסקאות כאלה יתבצעו בסביבה בטוחה ומאובטחת וכי קיימים אמצעי הגנה בריאותיים מתאימים. גישה זו מפחיתה את הסיכון לניצול ומבטיחה שעובדות מין יקבלו תגמול הוגן עבור שירותיהן.

תומכים אחרים בלגליזציה מצביעים על שלל היתרונות שהיא יכולה להביא. על ידי הסרת סטיגמות הקשורות לזנות, גישה מוסדרת לתעשיית המין עשויה להעצים את המעורבים. אי-הפללה תאפשר שיפור תנאי העבודה והכנסת שומרים ואמצעי הגנה לעוסקים במסחר. בנוסף, זנות חוקית עשויה לפתוח הזדמנויות שונות עבור המעורבים, כגון היכולת לגשת לביטוח לאומי ושירותי בריאות בסיסיים.

בהתחשב בהשלכות החיוביות שאי-הפללה עלולה להביא, נראה סביר לטעון שעבודת מין אכן צריכה להיות חוקית. הראיות מצביעות על צורה של חילופי דברים מוסדרים בין בגירים בהסכמה, כמו בכל עבודה אחרת, וכי להפללת תעשיית המין היו השפעות שליליות על עובדי מין. ברמה רחבה יותר, לזנות חוקית יש פוטנציאל להפחית את שיעור ה- HIV וזיהומים אחרים המועברים במגע מיני, להפחית את השימוש בסמים, לאפשר הכנסות ממסים ואף לייצר סוג של תיירות זנות.

בסופו של דבר, לזנות חוקית ומוסדרת יש יתרונות הן למשתתפים והן לחברה כולה. במקום לראות עבודת מין כבלתי מוסרית או שגויה, ההתמקדות צריכה להיות ביצירת סביבה בטוחה, בטוחה וחוקית יותר שבה המעורבים יכולים לקחת חלק בתעשייה.

ניכר שהגיע הזמן שנשנה את גישתנו כלפי הזנות, ושאי-הפללה צריכה להיות המטרה העיקרית שאליה אנו חותרים. אחרי הכל, מה שחשוב הוא שתיווצר צורה מוסדרת ובטוחה של עבודה כלכלית – כזו שתגן על הזכויות והאוטונומיה של המעורבים.